הופכים צללים לצלילים

נדמה לנו שאנו מכירים ויודעים בדיוק מה עושה אותנו חסרי ביטחון: המראה החיצוני, הרמה של החינוך שקיבלנו (עד איזו כיתה למדנו), או הסטטוס הסוציו-אקונומי שלנו. מסתבר שביטחון עצמי אינו תלוי רק בהשפעות חיצוניות, אלא זה משהו הרבה יותר עמוק בפנים, החובק את המידות השליליות, או מה שנראה לנו ככישלון או נכות פנימית, שנוצרו מחוויות עבר ו/או שיקופים מבחוץ, שאימצנו במהלך ההיסטוריה האישית והפכו להיות חלק אינטגרלי מהצורה שבא אנו רואים את עצמנו מבפנים

כך אנו מתהלכים בחיים עם החשש, שמישהו יזהה או יראה בנו את אותן תכונות פנימיות, שלנו עצמנו יש השגות לגביהן. אנו מקדישים זמן ואנרגיה רבה להסתיר את כל זה. כל כך הרבה אנרגיה מופנית להסתרה, שלפעמים לא נותר בנו אנרגיה לחיות ולהיות מאושרים. אחד השלבים בהתחברות לסמכות פנימית הינה לחבוק את הצל ולהיות מי שאת באמת. האמת היא, שזו חכמה לא קטנה, להגיע למצב שבו אינך מתביישת בצל של עצמך

נניח, שאת רוצה להתחיל להיות עצמאית בתחום מסוים ולהגשים חלום ורוד, שהפך להיות רחוק, כל עוד היית במרוץ החיים, אך התאפשר עכשיו, מסיבה זו או אחרת. אז... את מאוד רוצה, אבל מפחדת. מפחדת מכך ש"לא יהיה לך מספיק אנרגיה", ו/או "לא יהיה לך כסף" ואת "לא אדם שמתמיד" וש"במכשול הראשון" - כמו שאת מכירה את עצמך - תיסוגי "לאחור" וש"לא עשית דבר כזה בחיים" וש"יש אנשים הרבה יותר מוכשרים ממך", וכו' וכו', פחדים וקולות פנימיים, הרוקמים צבעי אפור כהה אל תוך הצל הפנימי

צללים ממלאים כל חלקה טובה בחלל הפנימי. הם נמצאים כקולות ומראות, הדבוקים לקירות החללים הפנימיים, שנראים עימם כחלולים יותר מתמיד. כל פעם, שאת באה לעשות משהו חדש, או רוצה לשנות הרגל, או רוצה פשוט להיות מאושרת, או מחליטה שאת רוצה יותר שמחת חיים, הצללים הללו מגיעים ועוצרים אותך מלהגשים את רצונך. הם מגיעים כמבחן, כהתראת ביקורת, כשיעור-ניסיון. הצללים הפנימיים מגיעים לראות ולהראות, האם באמת נפטרת מההתייחסות השלילית הכללית ושינית את ה - PH (החומציות) הפנימית שלך

החכמה אינה לבטל את הצללים, להעלימם, להדחיקם או לטאטא אותם מתחת לשטיח התודעה. הפיקחות הינה לחבק את הצללים, להפוך אותם לידידים, תוך כדי עשיית אותם הדברים, שאת רוצה לעשות, כדי להתקדם הלאה בחייך. אם הצללים הפנימיים יהיו חברים שלך, הם כבר פחות יפריעו לך, כי יש לנו נטיה לראות את הצדדים החלשים בחברים שלנו ולסלוח להם, מה שלא קורה, כאשר אנחנו צריכים לסלוח על משהו לעצמנו.  

להיות חבר של הצללים הפנימיים שלך, זה לקבל את עצמך כולל הכל, עם כל השטויות, החטאים, הפציעות, הפיספוסים ועוד ועוד צלצולים פנימיים, שמפריעים לאוזן הפנימית ומקשים עליך ללכת בעקבות חלומותיך, שכן הם לוחשים על אוזנך, שאינך ראויה. לקבל את עצמך ולסלוח לעצמך זה לשטוף את כולם באור של קבלה. להכיל אותם ולא לשפוט. כאשר תפסיקי לשפוט את עצמך, תהיה לך גישה אחרת גם לאנשים בחוץ, כי תוכלי לשאת יותר אנשים שאינם, כביכול, כמוך. לכל אדם יש את הצל של עצמו. החכמה היא לנהל את הצללים

להגיע למצב של אחוות אחים ואחיות עם הצללים והצלצולים המזייפים שבפנים, זהו אקט של אומץ והשלב הראשון בבניית המנהיגות הפנימית שלך. כל הצללים, שאנו רואים בחוץ, יש להם שורשים בתוך המודע והלא מודע שלנו. אם הצללים בחוץ מפריעים לנו, הם דורשים מאיתנו לעבוד עליהם בתוכנו ומתוכנו. אפשר לראות אותם לא פחות מאשר מיתרי כלי הנגינה אשר בכיוונון הנכון, יכולים, למרות זיופם הראשוני, להיות תחת הידיים של הנגן/אומן שלנו, המחובר לסמכות פנימית, המוציא צלילים אלוהיים, שימלאו את האטמוספירה באווירה מרגיעה ומשמחת

  articles.co.il/author/20449

 facebook.com/samhutmanhigutcoaching 

לפגישת היכרות טלפונית ולתיאום אימון טיפולי לחצו על הלינק למטה

https://couching.minisite.ms/hagshamatyeud?ref=amt


עקבי אחרי הפעילויות שלי לחצ/י על הלינק למטה

https://linktr.ee/michaltevel 

הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי:

https://www.youtube.com/channel/UCPcrEx_R-5yKgZG7eILmZpA

למעקב אחר דף הפייסבוק שלי הקישו על הקישור למטה

https://www.facebook.com/samhutmanhigutcoaching/

לשאלות ומידע נוסף - 

התקשרו - 053-3811883! 

בברכת התפתחות, 

מיכל תבל