מאמרים - קאוצ'ינג #נפש

"סמכות פנימית", אינו מושג שמרבים להשתמש בו בפסיכולוגיה, פילוסופיה או תחום רוח אחר. מושג הסמכות הפנימית עולה, כאשר רוצים להחליט החלטה ונתקלים בקושי לעשות זאת. תחום קבלת החלטות הוא תחום חשוב ולמעשה הטעם לכל הבריאה - לדעת להחליט, גם אם לא כל הפרטים ידועים מראש.

מי שמשתתף בחוויה היוצאת מן הכלל של גידול ילד ומתנסה בנתינה האינסופית, שקיימת בתקשורת המיוחדת הזו, יודע כמה זמן, כמה אנרגיה וכמה תשומת לב צריך, עד שהדבר הקטן הזה, התינוק המתוק, השובה לב, שמושך אותך אליו ברמה כמעט ממכרת, לוקח לו, עד שהוא הופך להיות אדם.

אם נתייחס לסיפור הבריאה כאל מיתוס ובעקבות כך לבריאת האדם כאל לידה של בן האלוהים, הרי שאחרי השלב של ההזנה והאכלה, של הדגירה והעטיפה בכל האהבה שבעולם, האלוהות - האם/אב הקוסמיים, רוצים שהילד שלהם, האדם-האנושות, ו/או הבריאה כולה, יתחילו להיות עצמאיים ויעמדו ברשות עצמם. אולם "הילד בן 30 יש לו חום גבוהה והוא עדיין גר אצל ההורים ואינו רוצה להתבגר".

לא רבים מכירים את המושג של "סמכות פנימית". זה לא משהו שמלמדים בבית ספר. אנחנו לא מעלים בדעתנו לבד, שיש באפשרותנו להחליט דברים באופן עצמאי, על פי סמכות פנימית, בלי קשר למה שאומרים שם בחוץ. כשמדברים על דבר כזה כמו "סמכות פנימית", החשש הוא, שאדם יבין, שהוא יכול להחליט מתוך ה"אישיות" ולוא דווקא מתוך הסמכות של ה"אני העליון".

נדמה לנו שאנו מכירים ויודעים בדיוק מה עושה אותנו חסרי ביטחון: המראה החיצוני, הרמה של החינוך שקיבלנו (עד איזו כיתה למדנו), או הסטטוס הסוציו-אקונומי שלנו. מסתבר שביטחון עצמי אינו תלוי רק בהשפעות חיצוניות, אלא זה משהו הרבה יותר עמוק בפנים, החובק את המידות השליליות, או מה שנראה לנו ככישלון או נכות פנימית, שנוצרו מחוויות עבר ו/או שיקופים מבחוץ, שאימצנו במהלך ההיסטוריה האישית והפכו להיות חלק אינטגרלי מהצורה שבא אנו רואים את עצמנו מבפנים.