גוף האנרגיה במרכבת האדם, הוא הגוף השני, העוטף את הגוף הפיסי וחודר אותו. יש המכנים אותו אאורה (הילה), האור המקיף, אותו אור, שיש אנשים, שרואים אותו בהבלחה של עין. מכיוון שהגופים שזורים היטב אחד בתוך השני ומחובקים ברמת עומק רבה, אין אפשרות לעשות הפרדה בין שני גופים אלו, כל עוד האדם בחיים.
הגוף האנרגטי הוא זה שבונה סביב הגוף הפיסי את השדה האלקטרומגנטי, בצורה דמוית טורוס, כמו משפך אנרגטי המפיץ את אורו דרך צ'קרת הכתר, ועוטף את הגוף הפיסי מכל צדדיו ומקבץ את שלל האנרגיה בצ'קרת הבסיס.
הגוף האנרגטי מחזיק את כל חלקיקי הגוף הפיזי, כדי שלא יקרסו לכאוס, מצבם הטבעי, לפי החוק השני של התרמודינמיקה. בתורות סיניות רבות מתוארים בצורה מפורטת המרידיאניים, שבילי האנרגיה, העוטפים וחודרים את הגוף הפיזי וההודים הוסיפו את מרכזי האנרגיה - הצ'אקרות, אליהם האנרגיה הזאת מצטברת ומהם היא זורמת דרך השבילים ומסלולי האנרגיה לכל תא ותא בגוף.
הצ'אקרות הן מרכזים אנרגטיים, המצויים בגוף האדם ואחראים על התודעה. בגוף האדם אלפי צ'אקרות, ששבע מהן הן הצ'אקרות העיקריות, שממוקמות לאורך עמוד השדרה. מרכזים אלה מקבלים כוח חיות, מטמיעים אותו ומבטאים אותו בגוף בצורת פעילות נפשית או פיזית מסוימת.
הצ'אקרות ממוקמות ברמה האנרגטית בקרבת מיקומם הפיזי של בלוטות ההורמונים השונות בגוף. אור השמש הוא אחד ממקורות הפעלתן של הצ'אקרות וכל צ'אקרה נטענת מצבע אחר באור השמש. הצ'אקרות (מעגלי אנרגיה) נמצאות ברטט מתמיד, המסייע בקליטת ה'כוח' מהיקום, מהטבע, מאנשים ומחפצים, כחלק מהפראנה.
הפארנה היא ה'כוח', הנקלט על ידי הצ'אקרות והמעובד כתחושות פיזיות ומנטליות ועובר במערכת הצ'אקרות, כדי לשמש ביצירת חומרים פיזיים, המועברים דרך הדם אל שאר חלקי הגוף. היעדר איזון בצ'אקרות גורם למגוון תופעות פסיכוסומטיות, כאבים ומחלות והשבת האיזון לצ'אקרות מביא את אדם למצב של בריאות טובה ותחושה פיזית ונפשית רגועה.
תקראו לזה צ'אקרות, מרידיאניים או תכנו את מסלולי האנרגיה, הזורמים בגוף, כיצד שתרצו, הם האחראים הבלעדיים לבריאות האדם, לא חיסונים, לא תרופות, לא בדודים ולא מסכות. האנרגיות האלו צריכות את האוויר הנקי, אוכל נטול ריסוסים ואור שמש טבעי ולא ממוסך מתכות.