מאמרים - קאוצ'ינג #סמכות חיצונית

מי שמשתתף בחוויה היוצאת מן הכלל של גידול ילד ומתנסה בנתינה האינסופית, שקיימת בתקשורת המיוחדת הזו, יודע כמה זמן, כמה אנרגיה וכמה תשומת לב צריך, עד שהדבר הקטן הזה, התינוק המתוק, השובה לב, שמושך אותך אליו ברמה כמעט ממכרת, לוקח לו, עד שהוא הופך להיות אדם.

אם נתייחס לסיפור הבריאה כאל מיתוס ובעקבות כך לבריאת האדם כאל לידה של בן האלוהים, הרי שאחרי השלב של ההזנה והאכלה, של הדגירה והעטיפה בכל האהבה שבעולם, האלוהות - האם/אב הקוסמיים, רוצים שהילד שלהם, האדם-האנושות, ו/או הבריאה כולה, יתחילו להיות עצמאיים ויעמדו ברשות עצמם. אולם "הילד בן 30 יש לו חום גבוהה והוא עדיין גר אצל ההורים ואינו רוצה להתבגר".

לא רבים מכירים את המושג של "סמכות פנימית". זה לא משהו שמלמדים בבית ספר. אנחנו לא מעלים בדעתנו לבד, שיש באפשרותנו להחליט דברים באופן עצמאי, על פי סמכות פנימית, בלי קשר למה שאומרים שם בחוץ. כשמדברים על דבר כזה כמו "סמכות פנימית", החשש הוא, שאדם יבין, שהוא יכול להחליט מתוך ה"אישיות" ולוא דווקא מתוך הסמכות של ה"אני העליון".

אנו גדלים בתוך בועה של הוויה קיומית חיצונית (מטריקס). בועה זו נוצרה (ברמה הבסיסית של המחקר של איך היא נוצרה) מהשפעות חיצוניות שקיבלנו מהורים, גננות, מחנכים, חברים, קרובי משפחה, תקשורת, תרבות חיצונית, חינוך, קבוצות אליהם אנו משתייכים ועוד.