מתוך כבוד, הבנה והזדהות עם מצבים וניסיונות אנושיים קשים וכבדים, בכל זאת אומר את עניות דעתי בעניין. ישנם עקרונות יסוד, שדרכם האלוהות עובדת. הם פשוטים. אם זה מהדהד אהבה והתפתחות זה נכון, אם זה מהדהד משהו אחר כמו פחד ורגרסיה, זה לא נכון. האם זה בטוח שמטטרון משרת אהבה? אם כך מדוע קוראים לו מטה - טרון - מטה אלקטרון. אולי הוא לא כזה אלוהי אחרי הכל? אין בשאלה זו קביעה מכרעת, אלא רק שאלה למחשבה.
קרא עודהתרבות והחינוך ה"נאור" חינך אותנו כי - אם הגוף הפיזי שלי נראה טוב, אני טוב וההפך. כך קורה, שאם הגוף שלי אינו עונה על ציפיות תרבותיות מסוימות, זה יגרום לי להרגיש בדרך מסוימת, שאין בה הערכה עצמית, שאין בה ביטחון עצמי. זה אפילו ימנע ממני לגשת לעבודות מסוימות, או ליצור קשרים מסוימים, מכיוון שהגוף, הנציג שלי עלי אדמות, אינו עומד בתקן.
קרא עודבמרוצת ההיסטוריה האנושית, כל אלו, שנדחקו הצידה מן המדע, נקראו בידי קובעי הדעה בקהילת המדע - "פסדו-מדע". לכן, אלו השייכים ל"תואר המרנין" "פסדו-מדע" (פסדו=כזב, שקר, פייק), היו צריכים להמציא לעצמם מיני תארים וכותרות וענפי מדע חדשים, שאינם בהכרח חלק מהמיינסטרים המדעי. למשל, הגישה המוכרת, כמעט לכולנו - "הגישה ההוליסטית".
קרא עודכאשר באים לתאר אדם מסוים, ישנם שני מושגים, שאוהבים להשתמש בהם הרבה, כדי לעשות זאת. האחד "אישיות" והשני "אופי". יש העושים הקבלה בין האישיות לבין האופי, אולם אופי הוא תכונה של האישיות ולא האישיות עצמה. מה הכוונה שהאופי הוא תכונה של האישיות? מתי אנחנו משתמשים במילה אופי?
קרא עודקיימות שתי יחידות הרכבה, שאפשר ברמה הפדגוגית, לדבר עליהן כמופרדות, רק כדי להבינן, המרכיבות את הישות האנושית. האחת היא "האישיות" והשנייה "האני העליון". האישיות היא ה"פרסונה", שמשמעותה ביוונית "מסכה". בתאטראות ביוון העתיקה, ההצגות היו משוחקות על ידי אותו שחקן או אותם שחקנים, ששינו את המסיכה שלהם כמה פעמים במהלך הצגה, כדי לשחק תפקידים שונים.
קרא עוד