הכלי האימוני
למי שעדיין אינו מכיר אותי, שמי מיכל תבל, מאמנת טיפולית המשתמשת בכלי האימוני, ככלי עיקרי בטיפול, שאני מעניקה למי שמגיע אלי לפתור בעיות ולהגיע למטרות בחייו.
במסגרת העבודה עם לקוחותיי, אני משתמשת בכלים שונים נוספים כמו TLT, NLP, תטה הילינג, דמיון מודרך, יעוץ רוחני ועוד.
כדי שתקבלו תמונה שלמה של האופן, שבו אני עובדת, אפרט במאמרים הבאים כל אחד מן הכלים, שאני משתמשת בהם ואחר כך אתאר לכם, כיצד אני עושה אינטגרציה ייחודית בין הכלים הללו, כדי להביא את התוצאות הרצויות ביותר, במהירות הרבה ביותר.
התהליך האימוני
התהליך האימוני הינו שיטה מעשית החושפת חוזקות, מגלה ערכים ומוצאת רצונות גבוהים באדם, תוך כדי שהיא מגלה ומציפה עכבות, המפריעות להוצאה לפועל של הפוטנציאל האישי.
התהליך האימוני מטווה דרך ומניע לפעולה, כדי לצמצם את הפער בין היכן שאתם נמצאים היום, להיכן שהייתם רוצים להיות.
הפער הזה יוצר כאב מתמשך, כיוון שגם השינויים, שאתם עושים בחיים, הרבה פעמים, מתבררים, בסופו של דבר, כטעויות, המביאות אתכם לאותן תחושות בדיוק, של מרמור, או כעס, או תסכול, תחושת קורבנות, הרגשת עבדות וכיוצא באלה.
התהליך האימוני הוא ספורט לנפש ולרוח. הוא נעזר ברוח (כוח הרצון) כדי לחזק שרירים חלשים של הנפש, כדי שזו תהיה המנוע החזק, של רכב האדם, להגיע למחוז חפצו.
אולם לעיתים, אין זה מספיק לחזק שרירים.
מה הכוונה?
לדוגמא, אדם התאמן על קבלת החלטות מהירות.
הוא יודע עכשיו לקבל החלטות מיד ולא להתמהמה.
התהליך הזה עצמו נוטע בו תחושה של ניצחון ואושר מידי.
אולם, אחרי ההחלטה והחיים המעשיים שלה, האדם מוצא עצמו בסיטואציות דומות, לאלו שהיו קיימות אצלו, לפני כן.
הוא רק שינה את הלבוש (החליף עבודה, מקום מגורים, בן זוג וכו'), אבל התוכן הפנימי, לא השתנה.
זאת הסיבה, שבאימון אנו משתמשים בזיהוי אמונות מגבילות, פרדיגמות חשיבתיות משבשות ומתנות ומחליפים אותן עם פרדיגמות חדשות, שמאפשרות שינוי תחושה הפנימית.
התהליך האימוני הוא שכלי ברובו.
הוא אמנם מדבר על הרגשות ועל הגוף הפיזי, אולם הוא נותן בכורה לשכל, כמי שיכול לפתור בעיות ולנווט תהליך ריפוי.
מניסיון אישי רב שנים, תהליך של הבנה שכלית בלבד, אינו מספיק, כדי להשיג שינוי עמוק וקבוע.
לכן במסגרת התהליך האימוני, אנוכי מכניסה גם אלמנטים מתחומים שונים נוספים, כפי שצוין לעיל.
לאימון טיפולי צרו קשר לנייד 0533811883 או בצלצול או בוואטספ ואחזור אליהם להתאמת אימון טיפולי.
כמו כן תוכלו להשאיר פרטים באתר הבית www.michaltevel.co.il
למה שבכלל מישהו יחשוב על כך
שהוא רוצה להתאמן?
מה היה קורה לחייך, אם היה לך מדריך, שהיה יודע לקחת אותך, עקב בצד אגודל וללוות אותך בדרכך, צעד אחר צעד, כדי שתגיע למטרה שלך?
מה אם היה לך מדריך כזה, שרואה את הנולד, שיכול ביחד עימך לבנות מסלול ראוי להליכה, שבאמצעותו תדע לדלג על מכשולים ומשום שכך גם לקצר את הדרך?
מישהו שמכיר את השביל ושעשה אותו כבר לפניך ויש לו ניסיון רב, מכיוון שדרך על כל אבן אפשרית ולכן גם מכיר אותה ומכיר את כל הבורות הפעורים בשביל, כך שהוא יכול לכיוון אותך באופן כזה שלא תיפול כמו שהוא נפל אל תוכם והרבה בעבר וכך למד את הדרך.
מה אם היה לך מנטור כזה, שהיה מדריך אותך מה צריך לעשות, כדי להגיע להיכן שאתה רוצה להגיע?
לא רק מישהו שייתן לך תמיכה והעצמה, אלא, חוץ מזה, גם יהווה בעבורך דוגמא חייה, למי שהצליח לעשות את זה ובתמורה לכך, כל שעליך לעשות, כדי שאכן תגיע להיכן שאתה מעוניין, זה לעשות את מה שהמדריך מבקש ולא להטיל ספק בדרך ולא במדריך, לבדוק על עצמך אם הכלים שהמדריך נותן לך האם הם אמיתיים, נכונים ומתאימים לך, לפני שאתה שופט, כמו רבים וטובים לפניך, כמעט בהתחלה, שזה לא בשבילך.
מי לא היה רוצה שיהיה לו מדריך כזה?
רק שמעטים מאמינים שאכן כזה קיים.
אז הנה,
אני מציעה את שירותי הדרך שלי - לטיול מקדם ומלא הפתעות מרנינות וטובות, מדריכת מסע חייך, להעלות על המסלול הישיר לפתרון בעיות, להגשמה ואושר.
המשל על המלך/מורה והתלמיד
היו היה איש במזרח, שחיפש לו מורה דגול. הוא שמע שיש איזה מורה שהוא מסטר גדול והוא רצה מאוד להפוך להיות התלמיד שלו. פעם בזמנו, היו אנשים שהעריכו מורים אמיתיים והיו מורים אמיתיים שהיו דוגמאות חיות לחכמה. ולכן, הברנש שלנו מהסיפור החל לחפש את המורה הזה ויצא למסע חיפושים בכל המזרח. יום אחד הוא שמע באיזה בית מרזח קטן, שבו ביקר, שיש מורה גדול שגר כאן וכאן, באיזו כתובת כזו וכזו.
הוא שאל לפרטים ואמרו לו שאין מסטר יותר גדול ממנו עלי אדמות וקשה מאוד להגיע אליו והוא לא מקבל כל אחד. הברנש מהסיפור שלנו היה מאוד נחוש בדעתו והוא הלך לחפש את המסטר הזה בכתובת שנתנו לו. כאשר הגיע לכתובת ראה שיש שם ארמון. הוא שאל על הארמון הזה ואמרו לו ששם גר מלך. הוא התפלא מאוד, מכיוון שהוא לא שיעור שהמורה הרוחני המסטר הגדול יהיה מלך, כי למלך גם בתקופות ההם יצא שם לא מי יודע מה של אנשים שלא בדיוק יודעים למלוך לא על הממלכה שלהם ועוד יותר לא על עצמם.
ובכל זאת הוא כל כך רצה להכיר את המורה הדגול הזה, שהוא ניסה להיכנס לתוך חצר הארמון. הוא הקיש כמה פעמים בדלת וכמה פעמים קיבל סירוב. אכן לא היה פשוט להיכנס למלך, שהוא מורה חבוי, אבל הוא עדיין לא שיער עד כמה. לסוף השער נפתח ומשרת הוליך אותו אל חדר המלך והמלך שאל אותו מדוע הוא רוצה כל כך להיכנס אליו ולראותו. ואותו ברנש אמר שהוא מחפש מורה גדול, אשר יעזור לו לצאת מהמעגל של חיים ומוות ולידה מחדש, מי עזור לו לצאת מעולם האשליה, מי שיעזור לו להתפתח בדרגות המודעות והתודעה והוא שמע שיש מורה גדול וחיפש אותו והגיע אליו.
רק שהוא מתפלא, כיצד זה מלך עם לבוש כזה הדור, מוקף ביופי כזה רב, שיש לו כוח הון ושלטון יכול להיות מסטר, שאינו דבק בדבר. והמלך אמר לו, או.קי. שמעתי אותך, עכשיו בוא נראה שאכן אתה תלמיד שמוכן למורה שלו. אני מוכן לקבל אותך בתנאי אחד בלבד. והברנש המחפש הרוחני, אמר לו, אין לי בעיה, כל תנאי וכל בקשה שלך אני מוכן לקבל, חיפשתי אותך כל כך הרבה זמן אז אני מוכן לעשות הכל כדי ללמוד מהמסטר הגדול.
ואז המלך שלך משרת שימלא כד קטן בשמן ואמר לבנרש: "אני רוצה להראות לך את הארמון המקסים שלי, עם כל החדרים המהממים שבתוכו, כדי שתוכל להתרשם מהגודל וההדר והעושר שלי. אבל, אתה תוכל לבוא אחרי, בתנאי שתשים את הכד שמן רותח הזה על ראשך כל הדרך כאשר אני מראה לך את החדרים השונים. הברנש, כבר חשב שאולי כדאי לו לברוח, אבל הוא הגיע כל כך מרחוק להיות עם המורה גדול וגם הוא ידע שהוא מוכן להקריב הרבה מאוד דברים, כדי ללמוד את האמת על המציאות ולהגיע לשחרור שהוא אמר למלך: "או.קי!"
וככה הם עברו מחדר לחדר וכל חדר שהמלך הראה לברנש היה יותר מרשים ויותר יפה מהחדר הקודם. תחילה לקח אותו המלך למטבח שלו והראה לו את המוצרים מהם המשרתים שלו שעובדים במטבח עושים את האוכל, והוא ראה שפע של פירות בכל מיני צבעים, פירות עסיסיים שגירו את הריר שבפיו, בדמיון של אכילתם, והוא ראה את כל שפעת הירקות, והתבשילים בכל גווני הקשת ובכל מיני הטעמים ואת העוגות המפוארות ואת הפיצוחים, והאגוזים ומיני מעדנים למיהם. ואז המלך לקח אותו לחדר נוסף שהוא חדר הריקודים והמסיבות ששם ראה הברנש נשים מכל מיני צבעים, נשים יפיפיות רקדנים ורקדניות עם שלל שמלות מפוארות עם רקימות של זהב וכסף ויהלומים עליהם, שזזו בפתיינות רבה והזיזו כל חלק בגופן לצלילי מוזיקה מעוררת את החשקים ומראות יפיפיים לעין.
ואז המלך לקח אותו לחדר התלבושות שלו והראה לו את כל הלבושים האינסופיים שהיו לו, שהביא מכל מיני ארצות בכל מיני צבעים וכל מיני מחרוזות, ותכשיטים ועדיים וטבעות זהב ויהלומים ומיני תמרוקים שהפיצו ריחות משכרים והכל בהק וסנוור את העיין והילך קסמים על החושים האחרים על העיניים והאוזניים והנחיריים קולות ומראות וריחות שמזרימים אדרנלין ומעוררים את הדם לתסוס.
ולאחר שעברו כך חדרים רבים, גם את חדר האוצרות, חדר הפסלים וחדר הציורים וחדרים רבים ומגוונים המלך לבסוף, בתום הסיור הארוך של את התמיד: "נו, איך נהנית מהטיול ברחבי הארמון שלי?" והתלמיד אמר - אכן, הכל נראה יפה ומריב אך לא יכול הייתי לראות או לשמוע או להריח או לטעום או להנות מדבר, בגלל שעל ראשי היה כד השמן הרותח, שאם נפל עלי טיפה אחת הייתי נופל שדוד מורעל משמן התרעלה.
אמר לו המלך - כך אני חי!
חיים וקריירה
האם חיים וקריירה דומים אחד לשני במרכיביהם ובהתייחסות אליהם? כמו בחיים כך גם בקריירה שלך ישנם רגעים שבהם את מרגישה שאין ביכולתך להיות קשובה לכל מה שאת יודעת, שאת צריכה להיות קשובה. החיים מצריכים התייחסות רבה, גם קריירה. זאת הסיבה, שהרבה נשים מתקשות להתחיל קריירה חדשה, מכיוון שגם כך החיים שלהן מלאים בשפע של עיסוקים ודברים קטנים כגדולים, שתופסים את תשומת הלב שלהן והן חושבות, שלהכניס עכשיו גם קריירה זה עדיין לא הזמן, כי את רשימת המלאי של כל הדברים שהן צריכות לעשות, לפני כן, הן עדיין לא ביצעו.
לכן הרבה פעמים נשים מתפשרות בתחום הקריירה ונוטות במקום זה, לקחת עבודות שהן מתפרנסות מהן ולא מחפשות תחומים, שהן טובות בהן, או שהן יכולות לשפר בהן את היכולות שלהן ולעשות מזה קריירה ואולי יותר מאוחר להפוך להיות עצמאיות בשטח באותו תחום. וכך הן חיות חיים של הרגליים יומיומיים, דאגות קטנות של פרנסה, חרדות של אימהות וזוגיות, מבלי לערב בתוך חייהן, שאלות על הגשמה עצמית, משמעות חיים ומשאירות מתחת לשולחן, כל כמיהה ליותר מזה.
את מורכבת מחלקים השרויים כולם בעולם החומרי, אך גם מחלקים, שהם שילוב של חומר ורוח, כמו הנפש, לדוגמא, וחלקים שנמצאים רובם ככולם בתוך עולם הרוח. שלושה עולמות אלו, שבתוכם האדם חיי ובמקביל מורכב מהם: העולם החומרי, עולם הנפש ועולם הרוח, יש להם נקודות מפגש מרתקות, היוצרות הכרה מיוחדת. עם זאת, שלושת העולמות הללו, לא תמיד נמצאים באיחוד מושלם ומרבית הפעמים, ניתן לשער כי הנפש מתנדנדת לה ואינה מסוגלת להיות שקטה, מאוזנת ולהישאר במרכז ומכיוון שהיא תזזיתית, לא נוצרות הכרות בין העולמות השונים. אך לעיתים, הן נוצרות, ברגעי הנחת כשהנפש רגועה.
למשל, המפגש בין החומר לנפש יוצר את מה שמכונה ההשפעה הפסיכו-סומטית, דהיינו שהרבה מהסימפטומים, אשר מוכרים לך בגוף הפיזי, מקורן בעולם הנפשי המורכב כשלעצמו מרגש ושכל דואלי. השפעה זו יכולה להיות מלמעלה למטה, דהיינו השפעה של רגשות או מחשבות שלך על הגוף הפיזי, או מצבו של הגוף הפיזי (אכילה, כושר, בריאות) יכולה להשפיע כהיזון חוזר לנפש ולגרום לרגשות ומחשבות בהתאם: עם טוב לגוף, מחשבות ורגשות אופטימיים וטובים ואם לווא, ההפך.
המפגש בין הנפש האנושית לעולם הרוח שבה, יוצרת הכרת הטוב והנעלה, הצדק, האמת והכמיהה למשמעות גדולה יותר בחיים. כאשר הרגשות והמחשבות מפנות מקום לאידיאלים נעלים, יש השפעה של רמות גבוהות של הסתכלות על המציאות ועל החיים, על הנפש, מה שנותן לה מזון רוחני מספק ומשביע וגירוי לעשייה הגשמתית. במידה וחיבור זה בין הנפש לרוח לקוי, או שהזרימה בין הנפש לרוח וההפך בין הרוח לנפש חסומה, בגלל "אבני נגף" חשיבתיים ורגשיים, ישנו מעצור, קיפאון וסטגנציה והחיים בדרך כלל מנוהלים בצורה הרגלית, החוזרת על עצמה עד שעמום, איבוד משמעות וריקנות נפשית.
זאת הסיבה, שהתחלנו את המאמר הזה בהכרזה שמרבית הפעמים, אין לך את היכולת להקשיב לכל מה שהחיים מצריכים ממך להקשיב ושאת יודעת שאת צריכה להקשיב, אם זה בחיים ואם זה בקריירה, או בעבודה. עכשיו את יכולה לזהות כמקור ההפרעה להקשבה את העולם האמצעי משלושת העולמות המרכיבים את מרכבתך - העולם הנפשי, שהוא בדרך כלל זה שאינו שוקט על שמריו וחוסר השקט של הרגשות והשפעתן על המחשבות ניכר בהתנדנדות שלו.
מה יכול לגרום לנפש להירגע וכיצד זה יהיה קשור מצד אחד לחיים לך בכללם ולקריירה שלך גם כן?
אם שאלה זו מעניינת אותך ואת כמהה כבר תקופת מה להגשים את עצמך ברמה קרייריסטית, לבטא את כישורייך ולעלות על הבמה האישית של עצמך, הקישי על הלינק למטה ומלאי פרטים בדף הקישור, לתיאום שיחת אימון ראשונה ללא עלות.
בירור ודיוק חזון
החיים והקריירה שלך מורכבים מאלמנטים שונים ומגוונים. לפעמים את מרגישה שאין ביכולתך להיות קשובה לכל מה שאת יודעת שצריך להיות קשובה לו בחיים, כמו גם בחיי הקריירה שלך. הצהרת חזון אישית יכולה לעזור לך, כאשר את מאבדת את הקשר שלך עם ההחלטה הראשונית, שעימה התחלת את הדרך. את מרגישה שאינך מסוגלת לטפל בכל מה שסביבך, כשאת אינך בטוחה מה המטרה שלך, כשאת עושה את מה שאת עושה. הצהרת חזון יכולה לעזור להבהיר את הסיבות שלך, להאיר עליהן, להזכיר לך מדוע יצאת לדרך, מה רצית לקבל מהמסע ויכולה לתת לך תחושה של משמעות וכיוון.
מהי הצהרת חזון אישית?
דמייני שמצאת מצפן, שאומר לך בדיוק לאן את צריכה ללכת. עם המצפן, היכולת שלך לבחור, בצמתי החיים בדרך הנכונה, הרבה יותר פשוטה וזה בדיוק מה שעושה הצהרת חזון אישית. הצהרת חזון אישית היא אמירה, המתארת את הערכים שלך, את החוזקות שלך ואת המטרות שלך. ההצהרה יכלה להיות ממוקדת בחיים או במטרות מקצועיות ונועדה לכוון אותך לחלומות ארוכי הטווח שלך. זהו כלי, שיעזור להנחות את הפעולות שלך, כאשר יש לקבל החלטות חשובות, וגם ברגעי מעבר מסוימים.
אנשים מצליחים, בודקים לעיתים קרובות את הצהרת החזון האישית שלהם, כדי לקבל תחושת כיוון, הגשמה ולחיות את ימיהם בשמחה רבה יותר. החזון שלך, הוא הדבר, שאמור להיות נר לרגליך, לאורך כל הדרך, גם כאשר תתבלבלי, גם כאשר תשכחי מה את רוצה. זה משהו, שתחזרי אליו שוב ושוב, כדי לקבל ממנו את העזרה הנחוצה לך, כדי להתקדם בדרכך ולזכור מהיכן באת ולאן את רוצה להגיע. אז מה החשיבות של החזון?
כשאת מתבוננת על חייך ויוצאת לדרך, את מחפשת את הקריירה הבאה שלך. את שואפת להבין בדיוק, דרך בירור עצמי, לאן את הולכת, לאיזה כיוון את מנתבת את אוטובוס חייך. יש לך דרך לעשות, כדי לברר, בצורה מדויקת, מהו הדבר, שהכי מתאים לך, ברמת רצונותייך, ברמת כישורייך, ועם התאמה לזמן הנוכחי, שבו את מתכוונת לעשות את השינוי. את רוצה להגיע למשהו שבאמת יצליח ושייתן לך תוך זמן קצר, את הפירות הראשוניים.
יש חשיבות לחזון. החזון זה משהו שילווה אותנו לאורך כל הדרך. החזון זה כמו התוכנית, המפה של האדריכל לפני שהוא מתחיל לבנות את הבניין. זו המפה שלו, שעל פיה הוא עובד. זו מפת הדרכים. זה לדעת מאיפה אני יוצא, לאן אני רוצה להגיע. החזון זה המשהו הזה, שמושך אותנו אליו, זה משהו, שכל הזמן נמצא מול עניינו, הוא משול למגנט, שמתמיד למגנט אותנו אליו, גם אם יש מכשולים בדרך, גם אם שכחנו לאן אנחנו רוצות להגיע, גם אם החיים בלבלו אותנו. החזון הוא האבן השואבת שלנו. הוא נמצא, כביכול, בחוץ, אך הוא קיים בתוכנו ומבטיח שנמשיך בדרך הייחודית שלנו.
לכן אמר סנקה, שמלח, לא משנה כמה רוחות טובות יעזרו לו, אם הוא לא יודע לאיפה הוא רוצה להגיע, הוא לא יגיע לשום מקום. אם את עולה על אוטובוס, רצוי שתדעי, לאן את רוצה להגיע עם האוטובוס הזה, כדי להגיע למקום הזה. לכן הדברים, שקשורים לחזון שלך אמורים להיות ברורים, מדויקים, מבוררים היטב. החזון זה משהו שאת כל הזמן עובדת איתו. זה לא משהו שאת עושה פעם אחת, זורקת באיזו מגירה ושוכחת. לא! החזון זה משהו, שכל הזמן מזכיר לך, מאיפה את באה. מה הייתה ההחלטה הראשונית, שאיתה יצאת, מה הייתה הכוונה הראשונית, שדוחפת אותך ללכת בדרך, כדי לעשות את התהליך, שאת רוצה בטובתו.
כשאת מתבוננת ומסתכלת, את רואה, שהחיים והקריירה שלך, או הקריירה העתידית שלך, הם שילוב מורכב של הרבה מאוד אלמנטים. את חיה בעולם הפיזי ויודעת עד כמה העולם הפיזי, העולם של המציאות היומיומית שלך, עם כל התהפוכות הפוליטיות והכלכליות וכל מיני דברים, שקורים מדי פעם או לפחות ככה מראים לנו, באמצעי התקשורת, מוציאים אותך מהריכוז, מהמיקוד, מבלבלים אותך, מנסים להפחיד אותך, לטשטש לך את המטרה, לגרום לך לא להאמין בעצמך, דוחפים אותך לתת אמון באנשים, שלא בדקת עד הסוף האם הם אמינים וכו'.
את צריכה להתמודד עם כל זה ולדעת מה לעשות עם זה והרבה פעמים המציאות מושכת ממך תגובתיות יתר, שמשכיחה ממך את הדבר הזה, שלשמו קמת בבוקר, שזה החזון, הייעוד, הדבר הזה, שיש לך תחושה עמוקה מפנים, שבשבילו הגעת לעולם. את רוצה שוב ושוב לזכור מי את, מאיפה באת, מה את רוצה לעשות, מה המטרות שלך ואיך את לוקחת את עצמך לשם. מה הערכים שבונים את המטרות שלך? איזה ערכים משתקפים במטרות שלך? האם כל דבר אני יוכל לעשות, כדי להגיע למטרות שלי? או שאני יעמוד בקריטריונים מסוימים, שקבעתי לעצמי, קריטריונים מוסריים, קריטריונים אנושיים, קריטריונים של הלב, או קריטריונים אחרים, שאני לא יעבור אותם, כשיבוא הפיתוי מול העיניים שלי, אם זה כשאני בדרך ואם זה כאשר אני כבר נמצאת בתוך הבנייה הממשית של החזון?
נשים מצליחות חוזרות שוב ושוב להצהרת החזון שלהן, כדי לברר בינן לבין עצמן, מה היו הכוונות האמיתיות שלשמן הן יצאו לדרך, כי זה מזכך את האנרגיה מחדש וזה מוריד את הפיתויים לבחור בדרך שאינה הדרך שלנו. החזון הוא כמו תוכנית אסטרטגית, הכוללת בתוכה את הטקטיקה של העשייה היומיומית וכך הערכים שלנו עוזרים לנו לבחור, לא להתפתות, לא ליפול לדרכים, שייקחו אותנו, בסופו של דבר, למקומות שלא רצינו להגיע, כי כשאנחנו כותבות חזון, הזדמנויות מגיעות. מגיעות הזדמנויות שלוקחות אותנו להגשמת החזון הזה. לכן צריך להקפיד בבניית החזון, כי יש לו כוח למשוך אפשרויות להגשמה.
אם לא נהיה ברורות עם עצמנו ועם הערכים שלנו, יכולים לבוא הרבה דברים, שעשויים להסית ולהסיט אותנו מהחזון. לפעמים אנחנו מרגישות בחיי היומיום שלנו, שאין לנו את היכולת להיות קשובות לכל דבר. חלק מהעוצמה של אישה, כאשר היא יוצאת לדרך של הצלחה, זה להיות קשובה. להיות קשובה למה? להיות קשובה לעצמה, קשובה לבחוץ, לאותות שהיא מקבלת בדרך, שמכוונות אותה. היא יכולה להיות קשובה, במידה ותשומת הלב שלה ממוקדת בחזון. אם אין לך חזון, תשומת הלב שלך מפוזרת לחלוטין. יהיה לנו שיעור ספציפי על תשומת לב, שבו נלמד בצורה שיטתית, על הכוח המניע המנטלי הזה של תשומת הלב ואיך משתמשים בו נכון.
אם אין לך חזון אז את כמו עלה נידף ברוח. כל דבר קטן, שמישהו יגיד לך, את כבר שם. החזון הוא עמוד השדרה שלך. לכן אם מישהו יגיד לך "זה לא ילך", "זה יקר" ועוד התנגדויות, את לא נמשכת לשליליות שבהתנגדות הזאת, נבלמת ממנה או נסגרת, כי את נאמנה לחזון שלך תמיד. לא משנה מהם אבני הנגף, שיעמיד הגורל בפניך את הולכת ישירות אל עבר ייעודך, המטרה שלך, החזון שלך. אם אין לך משהו משל עצמך, אין לך הכרזת כוונות, אין לך איזשהו הכרזה, על מי את ומה את רוצה לבנות בתוך החיים האלה, את כמו צמח ללא עמוד תמיכה.
אם אין לך חזון, אין לך במה משל עצמך. את יכולה, כל שניה, לראות במה של מישהו אחר ולאמר לעצמך: "אה, הבמה של הבן אדם הזה, וואו, איזה יופי, אולי גם אני רוצה, כזאת במה בדיוק?" ואז אובדת הייחודיות שלך, את הדבר שלשמו באת לעולם וכל המטרה של הדרך, זה להתחבר לעצמי הפנימי, לסמכות הפנימית, לאני הפנימי, לכישורים שלך, למה שאת הכי יכולה להיות, לבטא את הדבר, שלשמו הגעת לעולם ואם תעלי על במות לא לך, תעקבי את עצמך שנים ותקופות ארוכות, והגשמתך תגיע באיחור רב, אם בכלל.
האלוהות נתנה לך מתנות מסוימות, שמלווות בתשוקה להגשים אותן. זה לא רק שיש לך כישורים מסוימים. אלא, שמתחת לכל כישור מחוברת אש תמיד, הגורמת לך כל הזמן לרצות להגשים את הכישור הזה, המתנה הזו, שקיבלת מהאלוהות. למרות כל הדברים שקורים לך בחיים, האש הזאת עדיין מפמפמת בך ואומרת: "אני רוצה שתגשימי אותי, אני רוצה שתגשימי אותי, הגיע הזמן שתגשימי אותי, בלי שאת תגשימי אותי, בלי שאני אבטא את עצמי, אין משמעות לחיים, החיים חסרים במשהו" והכוח הזה רוצה לצאת לפועל. זה סוג של כוח, כוח שלך, שרוצה לצאת לאור.
זו תוכנית, זה רצון, ששואף לבטא את עצמו. סוף מעשה, ברצון תחילה. קודם את רוצה. אחר כך את חושבת, איך תשיגי את זה. ואז את עושה פעולות כדי להשיג את זה. רצוי להיות קשובה. כדאי להיות קשובה, גם אם יש הרבה הפרעות על הקו ודברים קורים בלי הפסקה ואין לך כל כך אפשרות להקשיב לכוונה הראשונית, שאיתה יצאת לדרך וכדי להיות קשובה, מה את צריכה לעשות? לחזור לחזון, לקרוא אותו, להתחבר מחדש.
את נזכרת מי את ומה את רוצה לעשות, באמצעות הסתכלות על הכרזת החזון שלך ויוצת משם לדרך מחדש. הצהרת חזון אישית יכולה לעזור, כאשר אין לך תחושה של איך הדברים קשורים. החיים לוקחים אותך ומה שאת שמהלב אליו, הוא זה שבסופו של דבר גודל, בתוך החיים שלך. אם אין לך חזון, אז כל דבר קטן יכול לקחת את תשומת הלב שלך ולגדול. ברגע שהוא גודל, זה כבר משהו שקיים, צריך להתמודד איתו. הוא לוקח זמן, אנרגיה, משאבים, כסף. זה משהו שכבר התחייבת אליו. זה משהו שכבר נכנס לתוך החיים שלך. אבל זה לא מה שאת רוצה לעשות. זה רק משהו שמשך מספיק את תשומת הלב שלך. אין לו קשר למה שאת רוצה. אין לו קשר לערכים שלך. פשוט נגררת אליו, בגלל שלא היתה לך הצהרת כוונות, הכרזת חזון, כי לא היית מחוברת לעצמך.
לכן חשוב מאוד, לאורך כל הדרך, לשים בכיס, לשים במגירה, לשים על הקיר, לשים בכל מקום אפשרי - הצהרת כוונות. מה כתוב בהצהרת כוונות? מה אני רוצה! הצהרת כוונות מצומצמת, מקוצרת, שתזכיר לי ככה בצ'יק, לאן אני הולכת, מה הסיבה שאני נמצאת פה בחיים האלה, מה נותן לי טעם לחיים, מה נותן לי משמעות, לקראת מה אני הולכת, איזה דברים אני רוצה לבטא, איזה ערכים אני רוצה לתת לעולם ואלו ערכים אני לא יעבור עליהם, כדי להגיע לשם. אז הצהרת החזון האישית יכולה לעזור לך, כאשר אין לך תחושה, כיצד הדברים קשורים אחד לשני, כי איבדת את זה ברעש האינסופי, שיש בחוץ.
את מרגישה לא מסוגלת, לעיתים, לטפל בכל מה שמסביבך, כשאת לא בטוחה מה המטרה שלך. הצהרת החזון יכולה לעזור לך להבהיר לעצמך ולהזכיר לך, את הסיבות המקוריות שלך ויכולה לתת לך את התחושה של משמעות וכיוון. כאשר את חיה את עצמך, ברמה של שליחות גבוהה, שיש לך כיוון, שיש לך מטרה, כשיש לך כוונה, אז את מרגישה גושפנקא, שכל רגע ורגע בחיים שלך הוא רגע מאושר, הוא רגע נכון, הוא רגע שמהדהד את התוכנית האלוהית, את התוכנית הגבוהה, שנמצאת באני הפנימי שלך ואז השמחה היומיומית גדלה. אין לך דברים מכבידים על הלב. אינך מתבלבלת יותר בדרך. זה כמו הוויז, שנותן לך את השלב הבא בדרך, שאת צריכה לעשות. זה החזון האישי שלך.
ספונטניות
מה הקשר בין ספונטניות להגשמה עצמית? שביל ההגשמה עצמית עובר דרך התחברות מחדש לילדה הפנימית שבתוכך. כולם מדברים על התחברות לילד הפנימי והגיע הזמן גם לעשות את זה. זה חשוב, מכיוון שבדרך אספת כל כך הרבה אלמנטים לא קלים המכבידים על האישיות שלך, שלא פשוט כבר ללכת. הגיע הזמן להוריד את המשקולות.את סוחבת על הגב הרבה אמונות, שקשורות ולא קשורות לעצמך.
את עטופה בעשרות אלפי משפטים, שאת אומרת לעצמך וששמעת מאחרים והלא מודע שלך קיבלם כמשהו ששייך לך וזה מקשה ומכביד על ההליכה וההליכה נעשית יותר ויותר כבדה, עד שמגיע הרגע, שבו את נעצרת ואיפה שאת נעצרת, זה כמו החוק השני של התרמו דינמיקה, את מתמידה להיות שם, עד שמשהו חיצוני יזיז אותך משם ואם משהו חיצוני לא יזיז אותך, את לא תזוזי ואז תתמידי להיות באותו מקום בדיוק.
לדוגמא, אם מצאת עבודה בתור שכירה וזה לא בדיוק מתאים לך, או אם את שרויה באיזשהו מצב דיכאוני בגלל תחושת חוסר שליטה בחיים, את תתמידי להיות שם, עד שמשהו חיצוני יזיז אותך משם, במקום שתעשי זאת בכוח עצמך.
למשל בתקופה של הקורונה היו הרבה אנשים, שהיה להם טוב בעבודה. לא רצו לזוז לשום מקום. לא היה להם כבר כוח להאמין בעצמם. אנשים, שאולי בעבר, היו עצמאיים ואחר כך חזרו להיות שכירים ואיכשהו התבייתו באיזשהו מקום חם, קוזי ונעים, באיזו חברה מסוימת וזהו ואמרו לעצמם, שיכול להיות, שככה יסיימו את סגת העבודה שלהם... יתמידו בעבודה הזו עד הפנסיה ותפרו לעצמם סיפורים ודברי הרגעה, עד שבאה הקורונה והזיזה להם את הגבינה והזיזה אותם בכוח.
זאת אומרת, שאם הם היו כמו אבן כזאת, שאי אפשר היה להזיז אותה, כי חל עליה חוק ההתמדה וברגע שחומר, נמצא במקום מסוים, שום דבר לא יזיז אותו מההתמדה שבה הוא נמצא, כי אין לו כוח רצון עצמאי להזיז את עצמו בעצמו, אלא אם כן כוח חיצוני יזיז אותו.
תקופת "הקורונה" עשתה את זה להרבה אנשים, הזיזה אותם למקומות חדשים בתוך החיים שלהם, בתוך ההוויה שלהם, הפנימית והחיצונית. ומכיוון שהקורונה משמעה "כתר" - מקומו של הרצון האנושי/אלוהי, מתחוור לנו, שכל העניין הזה של מגיפת השקרים, למרות שהינו תוכנית זדונית של פסיכופטים מועדים, השתלט על מחשבתם תוכנית אלוהית, כדי להשיג את מבוקשו הגבוהה - חיבור האנשים לעצמם הפנימי, לילד הפנימי שלהם, לאותנטיות, לאמת הפנימית, להגשמה העצמית ולהפיכתם למאושרים.
ועכשיו זה הזמן לקום ולחיות מחדש וזה אומר, לפעמים, להשיל מעצמנו, כל מה שמפריע לנו. כדי שנוכל להשיל מעצמנו, את כל מה שמפריע לנו, מומלץ לתרגל ספונטניות.איך מתרגלים ספונטניות?תרגול ספונטניות נעשה בכל מיני צורות.
מה עושה ילד קטן, שעושה אותו כל הזמן שמח? הוא עושה דברים, שאף מבוגר אחר לא יעשה. הוא קופץ בתוך שלוליות ומעצבן את אימא ואבא ואת כל האנשים מסביב, תוך כדי, הוא רץ בגשם, הוא צוחק בקולי קולות, הוא צועק, הוא קופץ על עצים, הוא עולה על כל מיני דברים: על כיסאות, על שולחנות, על ארונות, עושה כל מיני דברים "משוגעים", שלא לדבר על זה שהוא גם סקרן ומסכן את עצמו, כביכול. זה יותר הפחד מסכנה, שההורים שלו חשים, מאשר סכנה בפועל.
ספונטניות זה לתת לזרימה הטבעית של מה שאת, להיות באמת. זה לחייך יותר ולצחוק בקולי קולות יותר ולצעוק, כיוון שאת מבינה היום, שכל האנשים שעשית להם חשבון, לא כל כך בטוח שזה היה שווה את זה. ולכן צריך לבטל את העניין הזה של מה יחשבו עלי. חלק נכבד מלהיות ספונטני זה לבטל את כל מה שעטפת את עצמך, בחששות של: מה יחשבו עליך ואם אני יעשה ככה מה יחשבו עלי כאן וזה מה יחשבו עלי פה ומה יחשבו עלי שם ומה ההוא יחשבו עלי ואם אני אכתוב את זה, מה הם יחשבו עלי פה והחברים שלי בפייסבוק, מה הם יחשבו עלי?
התרחקת מהילדה הפנימית והתרחקנת מהשמחה הפנימית שלך ובלי שמחה, בלי המקום הזה של האושר הטבעי, אם נתקל בקשיים, בקושי הראשון, נרים ידיים, כיוון שנתייחס לזה בכזה כובד ונרגיש כאלה קורבנות, שלא נוכל להתגבר ולצעוד מעבר ולהתקדם הלאה ולהגיד: "אוקי, נכשלנו. מה קרה? ממשיכים הלאה". זה כמו שהיד שלנו יכולה לזוז רק עד טווח מאוד מאוד קטן ולא לכל טווח כל הזרוע והיד זה משהו כזה קטן. כמה אפשר לפעול, כמה אפשר לנשום, כמה אפשר לבטא, כמה אפשר לחיות, כמה אפשר לזרום כמה אפשר לשמוח. באמת אפשר להרגיש כקורבן.
את לא רוצה להישאר שם. את רוצה למתוח את הגבולות, לפעול במלוא הפוטנציאל שלך, להרחיב את טווח הפעולה, לעשות דברים משוגעים.אם מעניין אותך לתרגל ספונטניות ולהשיג הגשמה עצמית תוך 21 יום בלבד, מעניקה לך מתנה חינם - קורס אינטרנטי ענקי בן 21 יום, שבמהלכו תעברי גלגולים רבים בגלגול אחד ותגיעי לתיקון העצמי הרצוי לך וגם ליעד, תגשימי את עצמך או לכל הפחות - תדעי יותר טוב, מי את ולאן את רוצה ללכת.
הקישי על הלינק למטה לפרטים
איך תמצאו מה אתם באמת רוצים לעשות עם חייכם?
כאשר אתם באים לחפש את השלב הבא שלכם בחיים, רצוי שהשלב הזה, לא יהיה עבודה זמנית. עבודה זמנית עשויה להיות קבועה ולתקוע אתכם באינרציה אינסופית, כך שככל שהזמן יעבור ואתם תישארו במקום עבודה, שלא רציתם בו מלכתחילה ושאפילו הכסף בו, כבר לא עושה לכם את זה, התסכול הפנימי ילך ויגבר.
במקום לחפש מבחוץ משרות, עבודות, הצעות, עצות, שמקורות רבים מציעים לכם ואומרים לכם, שזה הדבר הבא, הדבר שיביא לכם כסף, מומלץ לוותר על כל העצות הללו, כי אף אחד לא מכיר אתכם, כמו שאתם מכירים את עצמכם מבפנים.
לכן כנסו פנימה ושאלו עצמכם, מה יעשה אתכם מאושרים, מה אתם רוצים להשיג בחייכם, איזה סוג של עבודה יעשה אתכם עשירים, לא רק כספית, אלא ברמה ההווייתית של רגשותיכם וחווייתכם העצמית?
אתם עשויים להגיד: "מה זה זה? מה הכוונה למצוא מה שאני רוצה? שנים אני לא מחובר לעצמי, רק לתקשורת, למה שאחרים בחוץ מציעים לי. זה התחיל כבר מההורים והמשיך בגן, בבית ספר, בתיכון, הצבא השלים את המלאכה ואחר כך הבוס במקומות העבודה עשה את הפיניש. אני כבר לא יודע מי אני. תמיד אומרים לי מה אני צריך להיות ולעשות והתרגלתי לזה. ראש קטן. אין לי חיבור. איך עושים את זה? זה אפשרי?"
יש גם את אלה, שהם עייפים מהחיים. החיים התישו אותם, בשיעורים אינסופיים, כשהשיעורים אינם מגיעים, אחד אחרי השני, אלא בצרורות, כך שיכולת הלמידה וכוח הלמידה, צריך להתחלק עם הרבה לקחים והבנות בבת אחת. תשומת הלב, יש לה גבול, כמה שהיא מסוגלת לשים לב לכמה אלמנטים באותה שניה. כך שאנשים עמוסים מבפנים מדברים שאינם פתורים בעצמם, בחיים, נושאים בתוכם כובד רגשי, מחשבתי, אנשים, שבעל כורחם הינם לחוצים, הגוף שלהם כבר מדבר ומהדהד את הלחץ הזה. אז, עכשיו גם לבקש מהם להתבונן פנימה, לשאול מה הם רוצים?
התשובה היא: "כן, זה אפשרי!".
כאשר תינוק נולד, הוא נולד צלול, עם הרבה מאוד מהזיכרון שלו חי בתוכו. הזיכרון של מי שאתם, נמצא בתאי הגוף שלכם, נמצא מוצפן בכל אחד מאברי הגופים, האנרגטיים, הרגשיים ו"תעלות" החשיבה. כאשר יצאתם מרחם אימכם, החיים עצמם, הצליחו לבחוש לכם בזיכרון המוטבע, לעשות החלפת מקומות של זיכרונות קיימים.
כך למשל, לשים חוסר ביטחון במקום של ביטחון, שנאה במקום של אהבה, שלילי במקום של חיובי וכו'. ברור שאפשר להחזיר את החלקים למקומם המקורי. צריך רק להבין מה גרם להם להשתנות, מתי זה קרה, היכן הם ממוקמים עכשיו ולרפא את הבלבול כשלעצמו וכך להחזיר עטרה ליושנה.
לדוגמא, אתה נולד וכל כולך אוהב לצחוק ולהצחיק. אם היית גודל ללא הפרעה, היית הופך להיות סטנדאפיסט מוצלח. אבל, למישהו מבני המשפחה שלך, לא מצא חן הצחקוקים, הפרצופים והחיקויים שלך, כי בחינוך הנוקשה, שהוא עצמו קיבל, זה נחשב למבזה, ללא רציני והוא הצליח להחדיר בך את הרעיון הזה טוב טוב לוורידים, שאם תמשיך לצחוק, לא יצא ממך כלום.
זה לא אומר שהיכולת להצחיק נעלמה. זה לא אומר שהיכולת לשמח התאיידה. היא קיימת ברמה של ה - DNA והיא קיימת ממוקמת במקום שהגישה אליו, כעת, אחרי שנים של "בחישת העוגה", מצריכה חיפוש. אבל אף אחד לא יכול לקחת ולהוציא החוצה ממך את המתנה, שקיבלת מלידה, את הכישרון, היכולת.
צריך לזהות להיכן היא זזה ולחזיר אותה למקומה. זה בדיוק מה שעושים, בין היתר, במילים הכי פשוטות, שניתן לתאר, בתהליך אימוני טיפולי, שבו המתאמן (מטופל) מתחיל לזכור מחדש, מי הוא ומה הוא באמת רוצה!
למידע נוסף על התהליך ועל פגישת היכרות של 30 דקות ללא עלות וללא מחויבות, הקש על לינק למטה
מהו התפקיד, המשרה, העסק, המתאים לכם ביותר?
כאשר אתם באים לפתור לעצמכם את השאלה, מהו התפקיד, משרה, עבודה, עסק, הכי מתאים לכם ביותר, ישנן שתי אבני יסוד חשובות, שבלעדיהן תתקשו לעשות חישוב מסלול מחדש, בתחום העבודה, בצורה בהירה ומדויקת.
🌿 אבן יסוד מספר 1 - במקום לחפש מתוך האפשרויות הקיימות בחוץ, חפשו פנימה, מה אתם עצמכם, באופן עצמאי-אישי, פרטי, רצוני, מעוניינים שיהיה לכם בחייכם ואיזו תעסוקה תהיה לכם כל כך משביעת רצון, שלא תרצו להחליף אותה, אלא רק לגדול בה ובאמצעותה, כל ימי חייכם.
🌿 אבן יסוד מספר 2 - במקום לחפש עבודה, שרק תקיים אתכם, או אפילו שתרוויחו בה טוב, אולם יחסר בה אלמנט האושר, השמחה, החוויה של הגשמה עצמית, חפשו עסק, תפקיד, משרה, עבודה, שכאשר תעבדו בה תרגישו תמיד שאתם בחופשה, שזה הבילוי שלכם וגם אם אנשים אחרים לא יבינו זאת, זה לא משנה. אתם יודעים, שזה המקום והעשייה שהכי כיף לכם להיות בה.
העולם שבו אנחנו חיים, הינו סוג של מטריקס, במובן, שהדברים בו נראים דבר אחד, אולם הינם דבר שני. המציאות שאנו מתקיימים בה, מבקשת מאיתנו כל מיני בקשות, מתנה אותנו בכל מיני תנאים, דורשת מאיתנו כל מיני דרישות, שאינן עולות בקנה אחד, עם המאוויים והצרכים הפנימיים הכי עמוקים שלנו.
כאשר אנחנו מחפשים דיוק לגבי העבודה, שאנחנו רוצים להתחיל לעשות עכשיו, או העבודה הבאה שלנו, עלינו לחשוב על כך שעבודות אלו לא יעכבו את ההתפתחות האישית שלנו. עם זאת, בתרבות של ימינו, חברות ותאגידים חזקים מעודדים אתכם להתחיל בכל מיני תפקידים, שבינם לבין הכישורים והמתנות, שאיתם באתם לעולם, אין שום קשר.
לפעמים אתם מרגישים, שאתם צריכים לשדרג את עצמכם במקום העבודה קיים או חדש, לעיתים זה בא לידי ביטוי ברצון ללמוד משהו, אולי באוניברסיטה, או במכללה כלשהי, כדי שהתעודה, שתקבלו בסיום שנות לימוד רבות, אולי תוסיף לרזומה שלכם ואז תוכלו להתקבל למקומות עבודה טובים יותר. אם תרימו טלפון לברר בכל מכללה כלשהי, בכל תחום לימוד שתרצו ללמוד, יהיה מישהו בקו מן הצד השני, שינסה לשכנע אתכם, כמה זה הכי מתאים לכם בעולם, לא בגלל שזה באמת יכול להתאים לכם, כי הוא לא נביא והוא לא מחובר לאני הפנימי שלכם, אלא מכיוון שהוא רוצה להשיג עוד כסף, לחברה או תאגיד, שבו הוא עובד. אין בכך שום פסול וגם לא שיפוטיות, רק שכך לא תצליחו להתחבר לעצמכם ולהבין מהי עבודתכם הנכספת וכיצד להגיע אליה.
במקום לחפש מבחוץ דברים, שמקורות רבים מציעים לכם ואומרים לכם, שזה הדבר הבא, הדבר שיביא לכם כסף, לא משנה כרגע, באיזה תחום, כל תקופה זה יכול להשתנות, תכנסו פנימה לשאול את עצמכם, מה יעשה אתכם מאושרים, מה אתם רוצים להשיג בחייכם, איזה סוג של עבודה יעשה אתכם עשירים לא רק כספית, אלא ברמה ההווייתית של רגשותיכם, וחווייתכם העצמית. המטרה שלכם זה למצוא בתוככם רעיון לעבודה, תעסוקה, משרה, תפקיד, עסק, אשר כאשר תעבדו בו, לא תרצו להפסיק, תהנו לקום בבוקר אליו ובשבילו ובעבורו, כל הבילויים העכשוויים שלכם, יראו כמו משחק ילדים, לעומת ההנאה הצרופה שעבודה זו תפיק לכם. לשם פניכם מועדות!
מעוניינים לדעת כיצד להגיע למקום הזה, איך אפשר להשיג בהירות לגבי הגשמת עצמכם וייעודכם דרך תעסוקה נכונה?
הקישו על הלינק למטה להמשך פרטים
https://couching.minisite.ms/hagshamatyeud?ref=pf1
